בכל דבר שקורה בחיים, יש לנו זכות בחירה – איך אנחנו מגיבים לזה.
אנחנו בדרך כלל נוטים לרצות משהו, לתכנן משהו בראש, וברגע שבמציאות קורה משהו אחר, אנחנו מתאכזבים, ומנסים לשנות את זה בהתאם לרצונות שלנו.
אנחנו לא ממש יודעים מה לעשות עם האכזבה שנוצרת, אז מנסים לשנות, לשלוט בסיטואציה, מנסים לשנות את איך שאנחו מרגישים כלפי זה, את מה שאנחנו חושבים על זה, מנסים לשנות את מה שקרה.
אין לנו שליטה על אף אחד מהנ״ל.
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה ללמוד להכיל ולאפשר לעצמנו להרגיש אכזבה. כשנפסיק לקטלג אכזבה כרגש רע או לא רצוי, לא נצטרך לברוח או להילחם או לחסום את עצמנו מלהרגיש פעם הבאה כשהוא יעלה.
רגש, הוא רק רגש. הוא יכול להיות לא נעים, אבל זה לא אומר שהוא לא בסדר. כשאני מפסיקה להכתיב לעצמי מה מותר ומה אסור לי להרגיש ולומדת להרגיש ולהכיל את הכל, אני יכולה להתמודד ולבחור איך מתנהגת.
אני גם יכולה להזכיר לעצמי שזה שציפיתי למשהו מסויים, ובפועל קרה משהו אחר, זה לא אומר שזה לא בסדר. הציפייה שלי שכל הציפיות שלי יתממשו, היא בעיה שאני מייצרת בעצמי לעצמי, וכשאסכים לקבל את זה שלא כל הציפיות שלי יתממשו במהלך החיים, יהיה לי הרבה יותר קל להתמודד ברגעים בהם אני מתאכזבת.